ילדים בעלי סיכון גבוה לעששת הם בעלי הרגלי דיאטה לקויה (ריבוי צריכת משקאות מתוקים וחטיפים, אכילה בין הארוחות) והרגליי היגיינה אורלית לקויים (חוסר ציחצוח שיניים סדיר וללא עזרת מבוגר).
חרירים וחריצים הינם אזורים פגיעים להתפתחות עששת וקשורים במורפולוגיה שלהם. חריצים הללו צרים (כ0.1 מ"מ), מפותלים, לא אחידים בהם שאריות מזון יכולות להצטבר בקלות.
עששת היא מחלה זיהומית מדבקת. הפתוגן הכי מקושר אליה הוא (Mutans: Streptocicci (ms.
מחקרים בעבר הצביעו על כך שתינוק נדבק ב-MS מאימו רק לאחר בקיעת השיניים הנשירות. לאחרונה מדווח על איכלוס MS בפה עוד לפני בקיעת המשנן.
